פסק-דין בתיק ת"ק 684-07-12 - פסקדין

1.         עסקינן בתביעה על סך 22,265 ש"ח בגין נזקים שנגרמו לטענת התובע עקב הפרת הסכם שכירות בינו לבין הנתבע.

2.         התביעה הוגשה כנגד 3 נתבעים, מר יוסף שמש, מר רוני שמר והגב' נעמה לבקוביץ.

3.         מאחר והנתבעים 2 ו - 3 היו אך ערבים להסכם השכירות וטרם מוצו ההליכים כנגד החייב העיקרי, אזי בדיון מיום ה 21.11.12 נמחקו הנתבעים 2 ו 3 מכתב התביעה ללא צו להוצאות.

טענות התובע:

4.         על פי הנטען בכתב התביעה ביום ה 13.8.11 נחתם הסכם שכירות בין התובע לנתבע לתקופה שמיום ה 1.4.11 - 31.3.12.

5.         לקראת סוף תקופת השכירות ביקש ממנו השוכר להמשיך את תקופת השכירות לתקופה של חצי שנה נוספת וביום ה 18.3.12 נחתם הסכם הארכה לתקופה שמיום ה 31.3.12 - 30.9.12 (להלן "הסכם הארכה").

6.         מאז שנחתם הסכם הארכה, ניסה התובע ליצור קשר מספר פעמים עם הנתבע עד שיום אחד הנתבע נעלם.

7.         התובע השכיר את יחידת הדיור רק ביום ה 15.6.12. כתוצאה מכך, נגרמו לו לטענתו הנזקים המפורטים בכתב התביעה לרבות דרישה לפיצוי המוסכם הקבוע בהסכם הארכה.

טענות הנתבע:

8.         על פי הנטען בכתב ההגנה הסכם הארכה נחתם כאופציה שלא מומשה. התובע ביקש שיחתום על אופציה וכך עשה. יומיים לאחר מכן הודיע לו הנתבע שאין בכוונתו לממש את האופציה וביום ה 1.4.12 מסר לתובע את המפתחות של יחידת הדיור.

9.         הנתבע מוסיף ומציין שלא גר ביחידת הדיור מאז ה 1.4.12 ולכך שלא הצליח התובע להשכיר את יחידת הדיור עד ליום ה 15.6.12 , אין לו אלא להלין על עצמו.

דיון והכרעה:

10.        אין מחלוקת בין הצדדים לכך שביום ה 18.3.12 נחתם הסכם הארכה.

11.        מחלוקת בין הצדדים באם כוונת הצדדים הייתה לכך שעסקינן בהסכם מחייב , כנטען על ידי התובע, או שמדובר היה באופציה בלבד, כנטען על ידי הנתבע.

12.        בע"א 4628/93 מ"י נגד נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ (פורסם בנבו), קבע ביהמ"ש:

                 " .17        סיכומו של דבר: חוזה מתפרש על-פי אומד דעתם של הצדדים. אומד דעת זה הוא המטרות, היעדים, האינטרסים, והתכנית אשר הצדדים ביקשו במשותף להגשים. על אומד הדעת למד הפרשן מלשון החוזה ומהנסיבות החיצוניות לו. שני מקורות אלה "קבילים" הם. בעזרתם מגבש הפרשן את אומד דעתם המשותף של הצדדים. המעבר מהמקור הפנימי (לשון החוזה) למקור החיצוני (הנסיבות החיצוניות) אינו מותנה במילוי תנאים מוקדמים
כלשהם. לא נדרשת כל בחינה מוקדמת, אם לשון החוזה היא ברורה אם לאו. שאלה זו תתבהר רק בסיומו של התהליך הפרשני. עמדתי על כך באחת הפרשות, בצייני :

                   "על תכלית החוזה ניתן ללמוד מתוכו וממהות הסדריו ומבנהו, וכן ממקורות

                   חיצוניים לו, כגון מהלך המשא והמתן בין הצדדים והתנהגותם לאחר כריתת